אין כמו ורדים בגינה
---------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------
פעם קראנו לורדים שושנים היום אנחנו יודעים כי השושנים הם צמחים לגמרי אחרים ושונים מהורדים,השימוש בורדים ידוע עוד מתקופת המצרים הקדמונים, הפרסים, היונים ולאחריהם הרומאים. קלאופטרה היתה מכינה לאורחים החשובים מיטת ורדים. הורד אומץ בתרבויות השונות כסמל לאהבה, כסמל לשמירת סודובמקרים אחרים גם אומצו כסמלי אצולה ומלכות.
בתקופה הרומאית השתמשו בורדים לריפוי נגד נשיכת כלבים. היום התרופה הזאת יצאה מכלל שימוש אבל עדיין נוהגים לעשות מרקחת ריבה מעלי ורדים וגם תה ורדים. מוצאם של הורדים העתיקים מאגן הים התיכון ואירופה וכן מהמזרח הרחוק ומסין. הזנים המודרניים של הורדים התפתחו מאוחר יחסית, רק במאה ה- 19 לאחר שאומצו על ידי הקיסרית ג'וזפין. האימוץ המלכותי הפך את הורד לפופולרי בקרב מטפחים, גנים בוטניים ואצולת העם. הורדים הפכו להיות פופולריים יותר בבריטניה לאחר שפותחו זנים של' מכלוא תה' ו- פלוריבונדה.'
מאז ועד ימינו ישנם מטפחים רבים בעולם אשר מפתחים זנים חדשים של ורדים. הורדים נמכרים כעת במשתלות כשהם חשופי שורש. ועכשיו היא העונה המתאימה ביותר לשתילת ורדים בגינה. הורד דורש טיפול מסור אבל בתמורה הוא מחזיר לנו ורדים מתנה. על מנת להצליח בבחירת צמח הורד הנכון לגינה חשוב לעיין בעצות הבאות.
לכל איש יש ורד
כיום ידועים מאות אם לא אלפי זני ורדים הנבדלים זה מזה במספר תכונות. צבעי הפריחה: מלבן ועד לבורדו עמוק דרך צהוב, כתום, וורוד, סגול ויש גם פרחים שהם דו גוניים. סוג הפרח: ישנם פרחים שלהם דור אחד של עלי כותרת עם 5 עלעלים ויש גם פרחים שלהם עשרות רבות של עלי כותרת. כמו כן ישנה אבחנה בין קבוצות שונות. הורד המודרני מתחלק למספר קבוצות המאופיינות בהתאם לאופי הצימוח לגודל הורד ולמופע הפרחים. ישנם ורדים נננסיים ויש שיחים. יש מטפסים ויש משתרעים יש בעלי פקע פריחה בודד ויש בעלי תפרחות.
בנוסף יש גם ורדים שעוצבו במיוחד על גזע.
כלאי התה:
היא הקבוצה הפופולרית מכולן. הסיבה לכך היא שלורדים מקבוצה זו יש לרוב פקע בודד גדול וריחני שמתאים מאוד לקטיף. השיחים מגיעים לגובה של כמטר וחצי. הם נשתלים במרחק של כמטר וחצי זה מזה. בקבוצה זו גם הרבה זנים שהם מאוד ריחנים. מאוד מומלצים בקבוצה הם פרידום עם פרח צהוב בהיר ושפע של פריחה. קרייזל אימפריאל בצבע אדום יין עם ניחוח מדהים אבל רגיש למחלות הקימחון. פפה מילנד בצבע אדום עם ניחוח חזק. בקרה בצבע אדום- כתום עם ריח קל ויפה לקטיף כי הוא עמיד באגרטל. פרח גדול במיוחד יש לזן גסט ג'וי עם
צבע כתום- משמש וריח חזק ועוד רבים.
הפלוריבונדה:
הקבוצה מאופיינת בפרחים רבים על אשכול. בקבוצה זו זנים המגיעים לכחצי מטר ויש המגיעים לגובה של מטר וחצי. הפריחה בדרך כלל היא רוב ימות השנה. שותלים בקבוצות במרחקים של כמטר זה מזה. אחד הזנים היותר פופולריים בקבוצה זו הוא אייסברג. לאייסברג יש ריח קל ופרחים לבנים והוא חזק ועמיד יחסית לרוב פגעי הורדים. עוד מומלצים הם גרוס אנד ביירן שיח גבוה הפרחים בצבע אדום עם ריח קל. צ'רלסטון עם פריח אדום- צהוב וריח קל. מקרנה בצבע אדום עם15-30 עלי כותרת לפרח. ריח קל לפרחים. המקרנה פורחת כל השנה ללא הפסקה.
ועוד רבים אחרים.
ורד כיסוי:
מאופיינים בענפים ארוכים המשתרעים על הקרקע. בדרך כלל גובהם מגיע עד לכחצי מטר. הפריחה מופיעה באשכולות. שותלים במרחקים של מטר ועד שלושה מטר זה מזה. בקבוצה זו ניתן למצוא את אגדת קיץ בצבע ורוד, נהר האש בצבע אדום כהה ועוד.
השיחים:
ורדי השיח מאופיינים בענפים ארוכים. הם צומחים לגובה ומתאימים במיוחד לכיסוי קירות וגדרות. בדרך כלל הצימוח שלהם מאוד נמרץ. שותלים במרחקים של מטר ועד שלושה מטר זה מזה. במשפחה זו נמצא את המירטו הדורש מעט מאוד טיפול, בעל פריחה ורודה עם ריח קל. ורד הכלב שגדל בר באזור הגליל העליון ופרחים בגוון ורוד לבן. את הרגד רובין בעל פרחים בצבע ורוד כהה ודורשים מעט טיפול ועוד.
מטפסים:
בעלי ענפים ארוכים במיוחד המתאימים לכיסוי שטחים, קירות ועמודים. יכולות צימוח וחידוש מהירים. כאן נמצא את הזן הדון-ג'ואן בעל פרח אדום כהה ריחני וגדול ואת הזן קוקטייל הפורח באדום צהוב עם מעט קוצים ועוד.
ורדים ננסיים: גובהם נע בין 30 סנטימטר ל 80 סנטימטר בזנים היותר גבוהים. לורדים הללו יש פריחים קטנים המופיעים באשכולות. מומלץ לשתלם במרחיקם של חצי מטר ועד למטר זה מזה.
ורדים לאחזקה נמוכה
בעוד הורד הרגיל דורש גיזום מדויק אחת לשנה, את הורדים לאחזקה נמוכה אפשר גם שלא לגזום או שהגיזום יעשה אחת למספר שנים. הגיזום בורדים האלו יכול להיעשות בעזרת כלים מכניים ופחות חשב לדייק בגיזום.
ורדים לאחזקה נמוכה אפשר למצוא במגוון קבוצות הורדים. בקבוצת הפלוריבונדות אפשר למצוא את אילנה. צבע ורוד כהה הנוטה לאדום. את וינפרד קולטר עם צבע ורוד מעורב עם לבן במרכז. בקבוצת המשתרעים יש את הזנים אגדת דשא עם צבע ורוד עז ואת נהר האש בצבע אדום כהה. כמו כן אפשר להשתמש בורדים פוריה עם פריחה ורודה. במקרנה עם פריחה אדומה ובצורית עם פריחה לבנה.
איך לבחור שתיל
כאמור הורדים מגיעים חשופי שורש וניתן לבחון אותם. שתיל בריא של ורד הוא בעל מערכת שורשים ארוכה, כ-30 סנטימטר ומסועפת לכל הצדדים. לשתיל יהיו2-4 זרועות מעוצות באורך של כ-20 סנטימטר. בכל זרוע יהיו מספר עינים. יתכן שחלקם יהיו כבר בשלבי לבלוב. מהרכישה ועד השתילה יש לשמור על לחות השורשים.
איך שותלים
הורדים זקוקים לקרקע פורייה מנוקזת ומאווררת. יש לשתול במקום שטוף שמש בו יש לפחות 6 שעות שמש ישירה ביום. לא לשתול בקרבת עצים המתחרים עם הורדים על מים ומזון.
מומלץ לשתול את הורדים בתקופת החורף בחודשים ינואר פברואר כשהם גלוי שורש. אבל ניתן לשתול אותם ממכלים במשך כל השנה. טרם השתילה יש להכין את ברורות השתילה. מומלץ גם לערבב עם האדמה גם קומפוסט. שני שליש אדמת הגן ושליש קומפוסט. חופרים גומה בעומק של כ-40 סנטימטר וברוחב זהה. במרכז הגומא מפזרים תלולית של אדמה, כמחצית מעומק הבור ועליה מניחים את הורד. מסדרים את השורשים על התלולית כך שהשורשים יפנו לכיוונים שונים. מכסים את השורשים ומהדקים קלות. אחר כך בונים תלולית המכסה את הגזע של הורד עד לנקודה שבה יוצאות הזרועות. משקים את הורד בנדיבות. תהליך קליטת הורד אורך מספר שבועות במהלכן צריך לשמור על רטיבות הקרקע. לא מדשנים בתקופת הקליטה.
השקיה ודישון
הורדים זקוקים להשקיה מסודרת ורבה. משקים גם בחורף כשיש עצירת גשמים. במישור החוף, בקיץ זקוק הורד לכ-5 ליטר לורד ליום. מומלץ להשקות לפחות פעמיים בשבוע ואז הכמות תהייה כ-17 ליטר לורד. יש לזכור כי השקיה עודפת בתנאי ניקוז לקויים גורמת להצהבה ולנשירת עלים. החל מהלבלוב באביב ועד בו החורף מומלץ לדשן את הורדים. הדישון יכול להיעשות בדישון בשחרור איטי ואז מדשים אחת למספר חודשים, בהתאם לסוג הדשן. הכמות המומלצת תצוין על גבי האריזה בהתאם לסוג. דישון חודשי בדשן מסוג. -20-20 20 ריכוז הדשן יהיה כ-10 גרם לורד אותו מוהלים במי ההשקיה.
גיזומים
יש ללמוד את תורת הגיזום מפי מומחים לדבר ולהתנסות בסדנא לפני שהולכים לגזום לבד את הורד. בעיקרון את רוב הורדים יש לגזום בסוף החורף תחילת האביב המוקדם עם התעוררות "העיניים" של הורד.
מטרות הגיזום הם לשמור על שיח פתוח בצורת גביע כדי שהאור יגיע לכל חלקי הצמח, לסלק ענפים יבשים ולשמור על תפוח ההרכבה חשוף ונקי וכן לשמור על שיווי משקל בין ענפי השיח, כך שלא כל הענפים ייטו לכיוון אחד. הורדים המודרניים מורכבים על כנות של ורדים אחרים. ההרכבה נעשית משום שהכנה, בדרך כלל סוג של ורד בר, עמידה יותר מאשר הורד התרבותי למחלות ומזיקי קרקע. במקרים מסוימים ישנה התפרצות וצמיחה של ענפים מהורד הבר. את הענפים הללו המכונים בעגה המקצועית "חזירים". יש להסיר על מנת שלא ישתלטו על השיח. קל להבחין בהם משום שהעלים שלהם שונים מהעלים של הורד התרבותי. בגיזום משתמשים במזמרה חדה במיוחד. כאשר גוזמים ענפים שקוטרם מעל כחצי סנטימטר מומלץ למרוח משחה מיוחדת המונעת חדירת מחלות דרך הפצע אל הורד.
הטיפול במחלות ומזיקים
ישנם זנים שעמידים יותר מאחרים למחלות ומזיקים. בכל בעיה יש להיוועץ באנשי מקצוע על מנת לקבל את הפתרונות הנכונים לבעיה. יש מספר גדול של גורמי מחלות ומזיקים בורדים. הבולטים שבהם הם פטריות הגורמות למחלת הקימחון, החילדון ומחלת הכתמים השחורים. כנימות עלים, כנימות מגן שונות וחיפושית המלדרה חומני המכרסמות בעלים. הטיפול במחלות ובמזיקים הללו דורש שימוש בחומרי הדברה. אילו חומרים, מה המינון המתאים וכיצד להשתמש בהם יש להיעזר באנשי מקצוע.
גינון - ורדים
---------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------
פעם קראנו לורדים שושנים היום אנחנו יודעים כי השושנים הם צמחים לגמרי אחרים ושונים מהורדים,השימוש בורדים ידוע עוד מתקופת המצרים הקדמונים, הפרסים, היונים ולאחריהם הרומאים. קלאופטרה היתה מכינה לאורחים החשובים מיטת ורדים. הורד אומץ בתרבויות השונות כסמל לאהבה, כסמל לשמירת סודובמקרים אחרים גם אומצו כסמלי אצולה ומלכות.
בתקופה הרומאית השתמשו בורדים לריפוי נגד נשיכת כלבים. היום התרופה הזאת יצאה מכלל שימוש אבל עדיין נוהגים לעשות מרקחת ריבה מעלי ורדים וגם תה ורדים. מוצאם של הורדים העתיקים מאגן הים התיכון ואירופה וכן מהמזרח הרחוק ומסין. הזנים המודרניים של הורדים התפתחו מאוחר יחסית, רק במאה ה- 19 לאחר שאומצו על ידי הקיסרית ג'וזפין. האימוץ המלכותי הפך את הורד לפופולרי בקרב מטפחים, גנים בוטניים ואצולת העם. הורדים הפכו להיות פופולריים יותר בבריטניה לאחר שפותחו זנים של' מכלוא תה' ו- פלוריבונדה.'
מאז ועד ימינו ישנם מטפחים רבים בעולם אשר מפתחים זנים חדשים של ורדים. הורדים נמכרים כעת במשתלות כשהם חשופי שורש. ועכשיו היא העונה המתאימה ביותר לשתילת ורדים בגינה. הורד דורש טיפול מסור אבל בתמורה הוא מחזיר לנו ורדים מתנה. על מנת להצליח בבחירת צמח הורד הנכון לגינה חשוב לעיין בעצות הבאות.
לכל איש יש ורד
כיום ידועים מאות אם לא אלפי זני ורדים הנבדלים זה מזה במספר תכונות. צבעי הפריחה: מלבן ועד לבורדו עמוק דרך צהוב, כתום, וורוד, סגול ויש גם פרחים שהם דו גוניים. סוג הפרח: ישנם פרחים שלהם דור אחד של עלי כותרת עם 5 עלעלים ויש גם פרחים שלהם עשרות רבות של עלי כותרת. כמו כן ישנה אבחנה בין קבוצות שונות. הורד המודרני מתחלק למספר קבוצות המאופיינות בהתאם לאופי הצימוח לגודל הורד ולמופע הפרחים. ישנם ורדים נננסיים ויש שיחים. יש מטפסים ויש משתרעים יש בעלי פקע פריחה בודד ויש בעלי תפרחות.
בנוסף יש גם ורדים שעוצבו במיוחד על גזע.
כלאי התה:
היא הקבוצה הפופולרית מכולן. הסיבה לכך היא שלורדים מקבוצה זו יש לרוב פקע בודד גדול וריחני שמתאים מאוד לקטיף. השיחים מגיעים לגובה של כמטר וחצי. הם נשתלים במרחק של כמטר וחצי זה מזה. בקבוצה זו גם הרבה זנים שהם מאוד ריחנים. מאוד מומלצים בקבוצה הם פרידום עם פרח צהוב בהיר ושפע של פריחה. קרייזל אימפריאל בצבע אדום יין עם ניחוח מדהים אבל רגיש למחלות הקימחון. פפה מילנד בצבע אדום עם ניחוח חזק. בקרה בצבע אדום- כתום עם ריח קל ויפה לקטיף כי הוא עמיד באגרטל. פרח גדול במיוחד יש לזן גסט ג'וי עם
צבע כתום- משמש וריח חזק ועוד רבים.
הפלוריבונדה:
הקבוצה מאופיינת בפרחים רבים על אשכול. בקבוצה זו זנים המגיעים לכחצי מטר ויש המגיעים לגובה של מטר וחצי. הפריחה בדרך כלל היא רוב ימות השנה. שותלים בקבוצות במרחקים של כמטר זה מזה. אחד הזנים היותר פופולריים בקבוצה זו הוא אייסברג. לאייסברג יש ריח קל ופרחים לבנים והוא חזק ועמיד יחסית לרוב פגעי הורדים. עוד מומלצים הם גרוס אנד ביירן שיח גבוה הפרחים בצבע אדום עם ריח קל. צ'רלסטון עם פריח אדום- צהוב וריח קל. מקרנה בצבע אדום עם15-30 עלי כותרת לפרח. ריח קל לפרחים. המקרנה פורחת כל השנה ללא הפסקה.
ועוד רבים אחרים.
ורד כיסוי:
מאופיינים בענפים ארוכים המשתרעים על הקרקע. בדרך כלל גובהם מגיע עד לכחצי מטר. הפריחה מופיעה באשכולות. שותלים במרחקים של מטר ועד שלושה מטר זה מזה. בקבוצה זו ניתן למצוא את אגדת קיץ בצבע ורוד, נהר האש בצבע אדום כהה ועוד.
השיחים:
ורדי השיח מאופיינים בענפים ארוכים. הם צומחים לגובה ומתאימים במיוחד לכיסוי קירות וגדרות. בדרך כלל הצימוח שלהם מאוד נמרץ. שותלים במרחקים של מטר ועד שלושה מטר זה מזה. במשפחה זו נמצא את המירטו הדורש מעט מאוד טיפול, בעל פריחה ורודה עם ריח קל. ורד הכלב שגדל בר באזור הגליל העליון ופרחים בגוון ורוד לבן. את הרגד רובין בעל פרחים בצבע ורוד כהה ודורשים מעט טיפול ועוד.
מטפסים:
בעלי ענפים ארוכים במיוחד המתאימים לכיסוי שטחים, קירות ועמודים. יכולות צימוח וחידוש מהירים. כאן נמצא את הזן הדון-ג'ואן בעל פרח אדום כהה ריחני וגדול ואת הזן קוקטייל הפורח באדום צהוב עם מעט קוצים ועוד.
ורדים ננסיים: גובהם נע בין 30 סנטימטר ל 80 סנטימטר בזנים היותר גבוהים. לורדים הללו יש פריחים קטנים המופיעים באשכולות. מומלץ לשתלם במרחיקם של חצי מטר ועד למטר זה מזה.
ורדים לאחזקה נמוכה
בעוד הורד הרגיל דורש גיזום מדויק אחת לשנה, את הורדים לאחזקה נמוכה אפשר גם שלא לגזום או שהגיזום יעשה אחת למספר שנים. הגיזום בורדים האלו יכול להיעשות בעזרת כלים מכניים ופחות חשב לדייק בגיזום.
ורדים לאחזקה נמוכה אפשר למצוא במגוון קבוצות הורדים. בקבוצת הפלוריבונדות אפשר למצוא את אילנה. צבע ורוד כהה הנוטה לאדום. את וינפרד קולטר עם צבע ורוד מעורב עם לבן במרכז. בקבוצת המשתרעים יש את הזנים אגדת דשא עם צבע ורוד עז ואת נהר האש בצבע אדום כהה. כמו כן אפשר להשתמש בורדים פוריה עם פריחה ורודה. במקרנה עם פריחה אדומה ובצורית עם פריחה לבנה.
איך לבחור שתיל
כאמור הורדים מגיעים חשופי שורש וניתן לבחון אותם. שתיל בריא של ורד הוא בעל מערכת שורשים ארוכה, כ-30 סנטימטר ומסועפת לכל הצדדים. לשתיל יהיו2-4 זרועות מעוצות באורך של כ-20 סנטימטר. בכל זרוע יהיו מספר עינים. יתכן שחלקם יהיו כבר בשלבי לבלוב. מהרכישה ועד השתילה יש לשמור על לחות השורשים.
איך שותלים
הורדים זקוקים לקרקע פורייה מנוקזת ומאווררת. יש לשתול במקום שטוף שמש בו יש לפחות 6 שעות שמש ישירה ביום. לא לשתול בקרבת עצים המתחרים עם הורדים על מים ומזון.
מומלץ לשתול את הורדים בתקופת החורף בחודשים ינואר פברואר כשהם גלוי שורש. אבל ניתן לשתול אותם ממכלים במשך כל השנה. טרם השתילה יש להכין את ברורות השתילה. מומלץ גם לערבב עם האדמה גם קומפוסט. שני שליש אדמת הגן ושליש קומפוסט. חופרים גומה בעומק של כ-40 סנטימטר וברוחב זהה. במרכז הגומא מפזרים תלולית של אדמה, כמחצית מעומק הבור ועליה מניחים את הורד. מסדרים את השורשים על התלולית כך שהשורשים יפנו לכיוונים שונים. מכסים את השורשים ומהדקים קלות. אחר כך בונים תלולית המכסה את הגזע של הורד עד לנקודה שבה יוצאות הזרועות. משקים את הורד בנדיבות. תהליך קליטת הורד אורך מספר שבועות במהלכן צריך לשמור על רטיבות הקרקע. לא מדשנים בתקופת הקליטה.
השקיה ודישון
הורדים זקוקים להשקיה מסודרת ורבה. משקים גם בחורף כשיש עצירת גשמים. במישור החוף, בקיץ זקוק הורד לכ-5 ליטר לורד ליום. מומלץ להשקות לפחות פעמיים בשבוע ואז הכמות תהייה כ-17 ליטר לורד. יש לזכור כי השקיה עודפת בתנאי ניקוז לקויים גורמת להצהבה ולנשירת עלים. החל מהלבלוב באביב ועד בו החורף מומלץ לדשן את הורדים. הדישון יכול להיעשות בדישון בשחרור איטי ואז מדשים אחת למספר חודשים, בהתאם לסוג הדשן. הכמות המומלצת תצוין על גבי האריזה בהתאם לסוג. דישון חודשי בדשן מסוג. -20-20 20 ריכוז הדשן יהיה כ-10 גרם לורד אותו מוהלים במי ההשקיה.
גיזומים
יש ללמוד את תורת הגיזום מפי מומחים לדבר ולהתנסות בסדנא לפני שהולכים לגזום לבד את הורד. בעיקרון את רוב הורדים יש לגזום בסוף החורף תחילת האביב המוקדם עם התעוררות "העיניים" של הורד.
מטרות הגיזום הם לשמור על שיח פתוח בצורת גביע כדי שהאור יגיע לכל חלקי הצמח, לסלק ענפים יבשים ולשמור על תפוח ההרכבה חשוף ונקי וכן לשמור על שיווי משקל בין ענפי השיח, כך שלא כל הענפים ייטו לכיוון אחד. הורדים המודרניים מורכבים על כנות של ורדים אחרים. ההרכבה נעשית משום שהכנה, בדרך כלל סוג של ורד בר, עמידה יותר מאשר הורד התרבותי למחלות ומזיקי קרקע. במקרים מסוימים ישנה התפרצות וצמיחה של ענפים מהורד הבר. את הענפים הללו המכונים בעגה המקצועית "חזירים". יש להסיר על מנת שלא ישתלטו על השיח. קל להבחין בהם משום שהעלים שלהם שונים מהעלים של הורד התרבותי. בגיזום משתמשים במזמרה חדה במיוחד. כאשר גוזמים ענפים שקוטרם מעל כחצי סנטימטר מומלץ למרוח משחה מיוחדת המונעת חדירת מחלות דרך הפצע אל הורד.
הטיפול במחלות ומזיקים
ישנם זנים שעמידים יותר מאחרים למחלות ומזיקים. בכל בעיה יש להיוועץ באנשי מקצוע על מנת לקבל את הפתרונות הנכונים לבעיה. יש מספר גדול של גורמי מחלות ומזיקים בורדים. הבולטים שבהם הם פטריות הגורמות למחלת הקימחון, החילדון ומחלת הכתמים השחורים. כנימות עלים, כנימות מגן שונות וחיפושית המלדרה חומני המכרסמות בעלים. הטיפול במחלות ובמזיקים הללו דורש שימוש בחומרי הדברה. אילו חומרים, מה המינון המתאים וכיצד להשתמש בהם יש להיעזר באנשי מקצוע.
גינון - ורדים
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה