תפרחת האצטרובל - יפה משחשבתם

הקונוטציה שעולה לנו בראש כשאנו שומעים את המילה "אצטרובל", היא מעין חתיכת עץ אורן, מעט אליפסית, בצבע חום-אפור שממש לא מושך את העין. זה רק בגלל שמעטים נחשפים אל הפריחה  המדהימה שלו

אצטרובל הוא ענף עם צמיחה מסיימת היוצר מנבגים בחיק העלים. האצטרובל משמש כאיבר רבייה של צמחים ממערכת המחטנאים. הוא מאפיין בולט יותר של המערכה מאשר העלים המחטיים, שאינם קיימים בכל המינים, ועל כן לעתים מתרגמים את שם המערכה לאצטרובלניים.

האצטרובלים מתחלקים לשני זוויגים, השונים במראם זה מזה. האצטרובלים הבולטים הינם איברי מין נקביים, ומכילים את זרעי הצמחים (הנקראים צנוברים כאשר מדובר באצטרובל האורן); האצטרובלים הזכריים לרוב קטנים ולא מעוצים, ומכילים את האבקנים.

האצטרובלים הנקביים שונים ממין למין, אך לכל המחטנאים אצטרובלים זכריים דומים: סביב ציר מרכזי מתפתחים קשקשים המחביאים שקי אבקה. בעת פתיחת הקשקשים האצטרובל ייצבע בגוון צהוב. האצטרובלים הנקביים גם בנויים סביב ציר מרכזי, לרוב בצורה גלילית או חרוטית, עם שחלות פוריות תחת הקשקשים. לאחר פתיחת הקשקשים והאבקה, מתפתחים תחת הקשקשים הזרעים.

קיימים מינים בהם האצטרובל הנקבי פתוח קשקשים (אורן, אשוח) ואחרים בהם האצטרובל סגור וקשקשיו מאוחים, והשחלות צמודות לקשקש (ברוש). יוצאי דופן הם סוגי משפחת הפודוקרפיים, שאצטרובליהם דומים לענבות וצבעם אדום.

בונסאי - גידול וטיפול

בונסאי - עץ קטן עם נשמה איריס גלזמן, משתלות וונדי בונסאי היא אומנות של גידול עצים במיכלים שטוחים, הנראים כהעתק של העצים הבוגרים בטבע. השם בונסאי הוא היגוי יפני למונח הסיני PEN-TSAI שמשמעותו - שתילה במגש. שורשיה של אומנות זאת נעוצים דווקא בסין העתיקה, שם נזירים בודהיסטים גידלו בקערות עשבי מרפא, במשך תקופות ארוכות ואלו החלו לקבל עם השנים מראה של עצים ננסיים, עם גזע וענפים בעלי אופי בוגר. בתקופת הקמקורה, לפני כ- 1000 שנה, ספגה יפן השפעות רבות שמקורן בסין ואומנויות סיניות רבות אומצו על ידה. המאפיין העיקרי באומנויות הללו, כפי שהתבטא ביפן, היה ההתמקדות ביצירת העתק קטן ומושלם, ככל האפשר, של הטבע. בתחילה השתמשו לצורך עיצוב העצים רק במשקולות, ענפי במבוק ובגיזום. במשך השנים התפתחה האומנות וטכניקות העיצוב השתכללו ונכנסו שיטות עיצוב בעזרת קשירת חוטים לעיצוב הענפים. בתחילה השתמשו רק בחוטי נחושת ומאוחר יותר גם באלומיניום.  גידול הבונסאי התחיל בשתילה בכלים שטוחים, אליהם הצטרפו עם השנים גם דמויות ננסיות של אנשים, חיות ופרטי מסורת. כמו כן, החלו סגנונות חדשים של גידול עצים בעלי שורש חשוף או שורשים משתרגים בסלע. צמחי הבונסאי יכולים לחיות מאות שנים בבית ובמשרד, תוך טיפול והקפדה על דישון, השקיה, גיזום והרבה הרבה אהבה. עיצוב הבונסאי הוא מעשה אומנות. זהו צמח קישוט, מעוצב בסגנונות שונים, לפי טעמו של המגדל. מגדלי הבונסאי הם בדרך כלל "משוגעים" לדבר ועסוקים לא מעט בחיפוש צמחים מתאימים וכלים מתאימים, ליצירות אומנות חדשות, המשתלבות עם היכולות המפתיעות של הטבע. הם משתמשים בצמחים שונים לעיצוב, בד"כ צמחים בעלי עלים קטנים יחסית –צמחים מחטניים כמו אורן, ברושים שונים וארזים.