בונסאי - גידול וטיפול

בונסאי - עץ קטן עם נשמה איריס גלזמן, משתלות וונדי בונסאי היא אומנות של גידול עצים במיכלים שטוחים, הנראים כהעתק של העצים הבוגרים בטבע. השם בונסאי הוא היגוי יפני למונח הסיני PEN-TSAI שמשמעותו - שתילה במגש. שורשיה של אומנות זאת נעוצים דווקא בסין העתיקה, שם נזירים בודהיסטים גידלו בקערות עשבי מרפא, במשך תקופות ארוכות ואלו החלו לקבל עם השנים מראה של עצים ננסיים, עם גזע וענפים בעלי אופי בוגר. בתקופת הקמקורה, לפני כ- 1000 שנה, ספגה יפן השפעות רבות שמקורן בסין ואומנויות סיניות רבות אומצו על ידה. המאפיין העיקרי באומנויות הללו, כפי שהתבטא ביפן, היה ההתמקדות ביצירת העתק קטן ומושלם, ככל האפשר, של הטבע. בתחילה השתמשו לצורך עיצוב העצים רק במשקולות, ענפי במבוק ובגיזום. במשך השנים התפתחה האומנות וטכניקות העיצוב השתכללו ונכנסו שיטות עיצוב בעזרת קשירת חוטים לעיצוב הענפים. בתחילה השתמשו רק בחוטי נחושת ומאוחר יותר גם באלומיניום.  גידול הבונסאי התחיל בשתילה בכלים שטוחים, אליהם הצטרפו עם השנים גם דמויות ננסיות של אנשים, חיות ופרטי מסורת. כמו כן, החלו סגנונות חדשים של גידול עצים בעלי שורש חשוף או שורשים משתרגים בסלע. צמחי הבונסאי יכולים לחיות מאות שנים בבית ובמשרד, תוך טיפול והקפדה על דישון, השקיה, גיזום והרבה הרבה אהבה. עיצוב הבונסאי הוא מעשה אומנות. זהו צמח קישוט, מעוצב בסגנונות שונים, לפי טעמו של המגדל. מגדלי הבונסאי הם בדרך כלל "משוגעים" לדבר ועסוקים לא מעט בחיפוש צמחים מתאימים וכלים מתאימים, ליצירות אומנות חדשות, המשתלבות עם היכולות המפתיעות של הטבע. הם משתמשים בצמחים שונים לעיצוב, בד"כ צמחים בעלי עלים קטנים יחסית –צמחים מחטניים כמו אורן, ברושים שונים וארזים.

שושנות מים

שושנות מים - יופיו של הפרח הצף

בחירת זנים וגידול של שושנות מים בגינה הביתית

שוני ענדא משתלת הסוכה-בית ירוק

שושנות המים (נימפיאות) הן חלק בלתי נפרד מעולם התרבות והאמנות. הצייר הצרפתי,  קלוד מונה, כתב על בריכת שושנות המים שלו "פתאום קלטתי עד כמה שהבריכה שלי קסומה, לקחתי את בלוק הציור שלי ומאותו רגע בקושי השתמשתי במודלים אחרים לציור".

לא חייבים להיות גננים מומחים כדי לגדל שושני מים אפילו בגינה הביתית הישראלית.

לדברי האגרונום שוני ענדא ממשתלת הסוכה – בית ירוק בכפר אז"ר, הקמת גינה של שושנות מים ואפילו גידול שושנות מים במיכל, מצריכים ידע בסיסי והשקעת זמן בתחזוקה, אך מי שמוכן להשקיע, זוכה במראה יוצא דופן ומשובב נפש שמשדרג את הגינה והופך אותה לייחודית.

ענדא מסביר שכל פרח של שושנות המים פורח במשך כ-4 ימים ואז נעלם מתחת למים ולא פורח שוב. הצמח עצמו מוציא פרחים מאמצע האביב ועד לשלהי הסתיו. את שושנות המים ניתן לשתול בעציצים שעומקם צריך לעלות על 25 ס"מ וקוטרם לפחות 45 ס"מ, או לבריכות נוי שעומקם יכול להגיע עד ל-100 ס"מ. שושנות מים יעדיפו מים עומדים כדי שיגיעו להתפתחות אופטימלית ולכן מומלץ להרחיק אותן ממזרקה או מפל. התנאים לפריחה הם שמש מלאה או חצי צל.

קיימות שתי קבוצות עיקריות של שושנות מים: שושנות ממוצא אירופאי שנקראות שושנות הרדי ושושנות ממוצא טרופי-סוב טרופי שנקראות שושנות טרופיות. שתי הקבוצות עמידות בתנאים של הארץ, אך הטרופיות יסתדרו טוב יותר באזורים עם טמפרטורות חורף גבוהות.

העלווה של שושנות המים ממוקמת מעל המים ומצילה עליהם. חיות המים מוצאות מסתור בין ענפי השושנות והצפרדעים נחים על העלים. הפריחה של השושנות הטרופיות עולה על גבעול גבוה מעל המים, בעוד שהפריחה של ההרדי נמצאת מעל המים. העלווה של השושנות נעלמת בסוף הסתיו, והשושנה נכנסת לתרדמה עד תחילת האביב. באביב מתחילה לצוץ העלווה ואחריה הפריחה.

את השושנות שותלים בתוך סלסילות שתילה שמאפשרות החלפת גזים טובה עם המים. בתוך הסלסילה מכניסים בד יוטה או קוקוס ושותלים את קנה השורש בתוך אדמה כבדה חרסיתית. הדישון פעם עד פעמיים בשנה בדשן פרוק איטי.

זנים שונים:

-           שושנות טרופיות

-           נימפאה פינק קפנסיס- פריחה ורודה ריחנית, פרח בינוני בצורת כוכב.

-           נימפאה קווין אוף סיאם - פריחה ורודה אדומה, הפרח בנוני בצורת גביע.

-           נימפאה טינה- פריחה סגולה שופעת, פרח בינוני בצורת כוכב.

-           נימפאה אלברט גרינברג- פריחה ורודה בגוון פוקסיה.

-           נימפאה פנמה פסיפיק- פריחה סגולה כהה, הפרח בנוני בצורת כוכב.

-           שושנות הרדי

-           שושנת מים כרומטלה- פריחה צהובה, הפרח בינוני עד גדול בצורה של גביע.

-           שושנת מים קולורדו- פריחה ורוד סלמון, הפרח גדול בצורת כוכב.

-           שושנת מים פריס בייבי רד- פריחה אדומה, הפרח קטן בצורת גביע.

-           שושנת מים פול הריוט -  פריחה כתומה ורודה צהובה, הפרח בנוני בצורת גביע.

גן חסכוני במים

כיצד להקים גן חסכוני במים?

מאת: איריס גלזמן, משתלות וונדי

המחסור הקבוע במים בישראל, חייב להיות שיקול חשוב בעיצוב גינה ביתית ובבחירת השתילים. רבים אינם מודעים לכך שניתן להקים גינות יפות, מלאות צבע, ריח,  טקסטורות של עלוות  וגוונים שונים, מבלי לפגוע בחסכון במים.

כדי להקים גינה המתאימה לאקלים הישראלי, חשוב לדאוג שיהיה בה צל בימי הקיץ, שיהפוך את הגינה למקום בילוי למשפחה בשעות היום וכך נוכל לחסוך גם בשעות הפעלת המזגן.

בעיצוב הגינה נעדיף גן דמוי חורש. גם בגנים קטנים אפשר לשתול מספר עצים שיתנו תחושה של חורש. העצים הללו  יכולים לחיות בגן לאחר ביסוס של מספר שנים, כמעט ללא תוספת מים או עם כמות מועטה של מספר השקיות בודדות בקיץ.

מומלץ לשלב עצים בעלי שורש שיפודי החודר לעומק עם עצים בעלי ציצת שורשים שאינה אגרסיבית, כמו הכרבל הלביד, עץ לא נשיר בגודל בינוני עם עלוה מאדימה בלבלוב,  או בולוסנתוס נאה, שנשיר בחורף ובעל פריחה מרהיבה סגולה באביב ובתחילת הקיץ. גם האריתרה הוא עץ יפיפה, ירוק עד, שלבלוב עליו צבעוני והוא מתאים לגינות קטנות וכן הקופנאופסיס , עץ ירוק עד וספיון השעווה הנשיר, שעליו מקבלים בסתיו גווני שלכת אדמדמים וכמובן כל העצים המוכרים מהחורש בארץ, כמו מיני אלונים, אלות וחרוב.

ניתן לשלוט על גודל העץ על ידי כמות המים הניתנת לו ולשמור אותו בגודל קטן יחסית, שמתאים יותר לגינות הקטנות. לשם כך יש לאפשר לעצים קווים נפרדים של השקיה או לפחות יכולת לנתק אותם ממערכת ההשקיה הכוללת של הגינה.

סביב העצים ניתן לשלב ריצוף לפינת ישיבה, מתקני משחק לילדים, ערסלים ונדנדות, אבנים תואמות לנוי ופסלים. בין העצים מומלץ לשתול שיחים בעלי עלוות שונות. מרקמי העלים חשובים מאד לעיצוב הגן וניתן לשלב בין עלה המחטני לעלים האליפטיים בצורות השונות שלהם ולעלים חלקים ומבריקים  עם עלים לבידים.

השיחים המומלצים הם גרוילאות שונות ממשפחת הפרוטאיים, שפריחתן החורפית מדהימה והם מקנים לגינה ארבעה חודשי פריחה יפיפיה ומיוחדת, בגוונים של אדום ובגדלים וצורות שונים. פרחים אלו מושכים לגן ציפורי שיר, אשר באות להזין עצמן בצוף הפרחים. ניתן להשיג במשתלות מינים רבים של צמח זה ואת חלקם ניתן לא להשקות כל הקיץ, לאחר תקופת ביסוס.

גם שיחים ממשפחת ההדסיים מומלצים וקיים מגוון צמחים ממשפחה זאת, אשר ריחם של השמנים האתריים שבעלוותם מיחד אותם. בין השיחים ממשפחה זאת ניתן למצוא את הקליסטמונים השונים מה'ליטל גון' הנמוך והכדורי הפורח בפריחה אדומה באביב ובסתיו, 'חנה סגול' שפורח בצבע סגלגל, ו'וויט אנזק' הלבן, ועוד רבים אחרים שנותנים צבע רב באביב ובקיץ וחלקם גם בסתיו.

המללויקות השונות הן בנות אותה משפחה וניתנות לרכישה משיחים נמוכים ועד לעצים.  חלקן יכולות לשמש כגדר חיה והן מגוונות בפרחים שונים בגווני לבן, ורוד וסגול. מיני הסיזיגיון השונים האוסטרלי, המכבדי והאקמנה סמיט, בלבלובם האדמדם, ירוקי עד וטובים למיסוך והסתרה,  וכמובן ההדס המוכר שקיים במספר מינים.

משפחה נוספת של שיחים כוללת מיני הלוקופילום השונים, אשר מפליאים לפרוח בחודשי הקיץ, בגוונים של סגול ולילך ועלוותם מאפירה עד ירוקה בגוונים שונים. משפחת הארמופילות ידועה גם כן בהתאמתה לגינות חסכוניות במים, בפריחות לועניתיות בגוונים שונים ומרהיבים. ישנם גם צמחים מקומיים, כגון הרותם והאחירותם, מורן החורש מיני לוטם שונים, מרוות רוזמרין ולבנדר.

השיחים בגן משתלבים יפה בגן החסכוני במים וחלקם הגדול יכולים להסתפק בהשקיות מועטות לאחר ביסוס, כלומר לאחר שהצמח הגיע לגודל הרצוי בגן. ניתן להשקות שיחים אלו פעם בעשרה ימים ואפילו פחות מכך.

כדי לחסוך במים, חשוב לעבור להשקיות מעמיקות בגן, כלומר להשקות בכמויות גדולות יותר של מים, בהשקיות מרווחות יותר וכך ניצור מצב בו הצמחים יעמיקו שורש ויוכלו להשתמש ברטיבות בשכבות עמוקות יותר שגם מתאדות פחות.

זמן השתילה המועדף לצמחים אלו הוא סתיו-חורף-אביב. בתקופה זאת הם יכולים להספיק להיקלט באדמה לפני עונת הקיץ החמה, בה קשה לבסס צמחים. אם נשתול בעונות אלו, נחסוך מים, כיוון שצמחים לאחר שתילה זקוקים לכמויות גדולות יותר של מים, ובקיץ הצמחים עשויים לסבול יותר מבעיות של חוסר או עודף מים שקשה לשלוט בהם בגינה מעורבת, וממחלות שונות, שאליהם רגישים יותר חלק מהצמחים החסכניים לפני שהתבססו.

חלקם הגדול של הצמחים החסכניים במים אינם אוהבים עודפי מים ואדמות לא מנוקזות ולכן יתקשו לגדול ליד משטחי דשא שמושקים הרבה ובאופן תדיר, ועל כן יש לתכנן את הגינה בקפידה, כך שגם אם רוצים פינת מדשאה בגינה, היא תהיה מתואמת עם שאר הצמחים והשילוב יתאים לכולם.

ניתן להשתמש בצמחים משתרעים באזורים שברצוננו לשוות להם מראה ירוק של דשא, אך אין לנו צורך במשטח דריכה. מינים שונים של מיופורום וגרוילאות משתרעות יכולים לשמש היטב במשימה זו ואין צורך כמעט להשקותם וודאי שלא לכסח אותם.

דבר חשוב ביותר בגן לצורך חסכון במים הוא חיפוי הקרקע. שבבי עץ הם חומר נפלא ששומר על הלחות והקרירות של הקרקע ומהווה חומר אורגני המוחזר לקרקע. ניתן להוסיף כל שנה כמות קטנה לחיפוי המקורי ולחדש אותו במעט במראה ולשמור על תפקידו החשוב. אפשר להשתמש בחומרים נוספים לחיפוי, כמו חלוקי נחל ואבנים שונות ואבני טוף.  בשימוש באבנים מחפים לעיתים את הקרקע לפני הנחת האבנים ביריעות 'פלריג', אשר מונעות נביטת עשבים וגם מונעות ערוב האבנים עם האדמה שמתחת.

ההשקיה תעשה רק בטפטוף, בכך נחסוך במים ונשקה רק את הצמחים הרצויים ונוכל לפקח על כמות המים הניתנת לכל צמח, בעזרת קווי השקיה שונים בגינה ומספר טפטפות וקביעת הספיקה לכל צמח, לפי הצורך והתנאים בגינה.

ניתן לגדל גם צמחי עונה פורחים בגינה, אך עדיף אם רצוננו לחסוך במים לשתול אותם במיכלים יפים שונים בגן, שלהם נוכל לתת תוספת השקיה מבלי להשקות את כל הגן כולו. אפשרות נוספת לרכז אותם בפינות מסוימות בגן, אותה נוכל לרשת בקווי השקיה נפרדים, אשר יספקו להם את כמויות המים הנדרשות, מבלי להשקות בעודף את הצמחים שאינם זקוקים לכך.

בכל גינה חסכנית במים חשוב להוסיף קוצב השקיה, כדי שנוכל לשלוט ולקבוע את כמויות המים ואת שעות ההשקיה, בהתאם לצרכים השונים. השקיות בטפטוף אפשריות בכל שעות היממה, אך המטרה למדשאות למשל, עדיפה בשעות הבוקר המוקדמות, על מנת למנוע התאיידות ומצב בו הדשא נשאר רטוב כל הלילה ועלול לקבל מחלות עלים.

עצי הפרי הם פינה חשובה בגן הפרטי וכל אחד אוהב לצאת לגן ולאכול מפרי גנו, אך יש לזכור שעל מנת לקבל פירות, עצי הפרי צריכים השקיה מאד מסודרת, במיוחד בעונות הפריחה והחנטה של הפירות. אם איננו רוצים לוותר על עצים כאלה, עלינו לשלבם בגן בצורה מצומצמת כדי לחסוך במים.

הדר התפוז Citrus Sinensis

הדר התפוז טעים, ריחני ובריא

מאת: אגרונום עמית קמרט - משתלת סלונר

אחד העצים המומלצים ביותר לגינה הביתית הוא התפוז. עץ בינוני, ירוק עד, שופע פריחה ריחנית בחודשי האביב, ובחורף מבשילים פרותיו היפים והעסיסיים.

עד המאה ה-16 לא היו כנראה תפוזים בארצנו, והכינוי פרי עץ הדר המקראי מתייחס לאתרוג בלבד. כבר מסוף המאה ה-19 הפך תפוח הזהב מארץ ישראל לשם דבר. בזכות התאמה אקלימית טובה הם יכולים לגדול כמעט בכל אזורי הארץ.

למה תפוז

פרותיו בנוסף להיותם טעימים גם בריאים מאוד ומכילים סיבים תזונתיים מסיסים כדוגמת פקטין, מינרליים חיוניים, חומצה פולית, נוגדי חמצון חזקים המאיטים את ההזדקנות ומפחיתים את הסיכון לסרטן ומחלות לב, ויטמין  Cועוד.

השתילה

העונות המועדפות לנטיעה הן האביב והסתיו. מרחק השתילה להתפתחות אופטימלית של העץ הוא כ-4 מטר, אך אין מניעה לשתול אפילו במרחק קצר בהרבה, ליצירת עץ קטן יותר ואפילו שיחי.

בדרך כלל יעדיפו עצי התפוז קרקעות קלות עד בינוניות אבל עם התאמה נכונה של הכנה אפשר לגדל תפוזים כמעט בכל סוגי הקרקע.

ההדרים נפגעים ממחלות ומזיקים שונים ולכן צריך מראש לבחור שתיל בריא במשתלה טובה המקבלת רק שתילים ממקורות מאושרים.

מחלות ומזיקים

כאשר יש מזיק ידוע כמו עש המנהרות (מנהדר) הגורם להתקפלות של כל העלים ולפגיעה משמעותית בגדילה של עץ צעיר אמליץ על טיפול מהאביב עד הסתיו בתדירות של כל חודשיים בערך ובהתאם גם לגלי לבלוב חדש עם חומרים סיסטמיים כמו קונפידור או מוספילן.

הזנים העיקריים

שמוטי-  הפרי לרוב חסר זרעים, טעמו מתוק עם מעט חמיצות וארומה ייחודית, הקליפה עבה יחסית אך מתקלפת בקלות, והוא מבשיל באמצע העונה. ענפיו אינם קוצניים.

טבוריים- קבוצת זנים כדוגמת ניו-הול, וושינגטון. חלקם מתחילים להבשיל כבר מאוקטובר, אחרים כמו הזן "סמי" מבשילים בסוף העונה. טעמם יותר מתוק מחמוץ והם מצוינים גם למיץ.

תפוז דם- המשותף להם הוא הפיגמנט האדום ליקופן. הזנים הנפוצים מאופיינים בדרך כלל בפוריות גבוהה אך פרי קטן יחסית, מתוק ועסיסי, והבשלתו באמצע העונה.

ולנסיה- זן מאוחר (אפיל) בזני התפוזים. תנובתו גדולה, אך הפרי קטן יחסית.  באמצע העונה טעמו עדיין חמוץ, אך בתחילת הקיץ טעמו כבר מתוק-חמצמץ.

יתרונו העיקרי הוא שאפשר לשמור אותו עד יולי (כאשר אין כבר תפוזים אחרים בנמצא) ובנוסף לכך הוא עשיר מאוד במיץ.

הכנת קומפוסט ביתי

הכנת קומפוסט ביתי

קומפוסט הנו חומר אורגני המיוצר משיירי צמחים וחומרים אורגנים, העוברים תהליך פרוק ביולוגי ע"י מקרו-אורגניזמים, בתנאים של חום, לחות ואוורור.

הקומפוסט משפר את מבנה הקרקע ובכך מסייע לאחיזת מים טובה ואוורור, וכן מעשיר אותה במקרו-אורגניזמים חיוביים החיוניים לה ולצמח. כמו כן מאחר והקומפוסט עשיר גם בחומצות הומיות ופולביות הוא משפר את עמידותו של הצמח למחלות שונות, וכן מדביר נמטודות.

הכנת הקומפוסט

החומרים המתאימים הם: פסולת אורגנית מהמטבח וגן כגון: ענפים גרוסים, גזם מדשאות, עלים, ירקות ופירות, שאריות תבשילים (צמחיים/חלביים) מוצרי קמח וכו'. כמו כן ניתן להוסיף שאריות בד (כותנה/צמר) או נייר (נייר/קרטון/טישו) - בפיסות קטנות.

אין להכניס לקומפוסט: בשר, דגים, עצמות, שומן, הפרשות אדם ובעלי חיים וכן כל החומרים שאינם אורגניים ושאינם מתפרקים באופן ביולוגי.

הדרך הטובה ביותר להכין קומפוסט היא למלא את תחתית המיכל בגזם גס שירקב לאט ויאפשר ניקוז טוב ואוורור הערימה מלמטה.  מעל לגזם הגס יש להוסיף שכבות של חומר יבש (ענפי עצים ושיחים גרוסים) וחומר רטוב (פרחים קמולים, עלים דשא קצוץ ופסולת מטבח) לסירוגין.

עובי כל שיכבה 20-10 ס"מ, בין השכבות מומלץ להוסיף זרזי קומפוסט כגון: רדיביט, קומפו-פסט או ביו-קומפוסט - המזרזים את תהליך הבשלת הקומפוסט, מחטאים אותו ועוזרים בספיגת לחות מיותרת.שאריות מזון רצוי לטמון במרכז הערימה כדי לא למשוך זבובים.

יש לדאוג לרמת לחות ואוורור מתאימה.

הערימה שבמיכל צריכה להיות לחה (כמו ספוג סחוט), בערמה רטובה מדי יתפתחו רקבונות ובערמה יבשה מדי לא יוכלו המיקרו-אורגניזמים, האחראים העיקריים לתהליך הקומפוסטציה, לפעול.  יש לערבב את הערימה בעזרת קלשון כדי לאפשר אוורור טוב יותר של מרכז הערימה ובמידת הצורך יש להשקותה.

תהליך הקומפוסטציה יוצר חום (עד 70 מעלות) וזהו סימן לכך שהתהליכים מתקדמים כרצוי.

קומפוסט מוכן כאשר:  צבעו הופך חום שחור, ריחו כריח אדמת יער אחרי הגשם והוא מתפורר בקלות, אינו חם, אין סביבו זבובים, לא גדלים בו עשבים ואינו מפיץ ריחות לא נעימים.

את הקומפוסט המוכן ניתן לפזר על פני האדמה כחיפוי קרקע בעובי של כ- 5 ס"מ או להצניע בקרקע בעומק של כ-5 ס"מ, כדי להגן עליו מפני קרני השמש השורפות אותו ומאדות ממנו חומרים חיוניים.

חיסכון במים-עשרת דברות-ארגון גננות ונוף

~ עשרת הדיברות לחיסכון במים ~לחשוב טיפה

1. העדיפו לשתול צמחים הידועים כחוסכי מים.

2. חלקו את הגינה לקבוצות עפ"י סוגי הצמחים והתנאים הדרושים להתפתחותם, בכלל זה- צריכת המים שלהם.

3. הקצו את כמויות המים להשקיה עפ"י המלצות משרד החקלאות, בהתאמה לעונות השנה, למזג האוויר ולצורכי הצמח.

טבלת תצרוכת מים בגינה פרטית וגינת בית משותף

ליטרים / למ"ר ביום

אביב וסתיו			קיץ			האזור
שיחים	פרחים וירקות	דשא	שיחים ועצי נוי	פרחים וירקות	דשא ועצי פרי
1.0	3.0	2.0	1.5	4.5	3.0	רצועת החוף
1.0	3.0	2.5	1.5	5.0	3.5	מישור החוף והשפלה
1.5	4.5	3.0	2.0	6.0	4.0	אזור ההר
1.5	4.5	3.0	2.0	6.5	4.5	הנגב והעמקים החמים
2.5	8.0	5.0	3.5	11.0	7.0	הערבה ואילת

השטח המחושב להשקיית עצים הוא שטח היטל נוף העץ (גם אם העץ מושקה במקומות נקודתיים מצומצמים), עצי פרי הניצבים בגן בשטח מושקה אחר, יקבלו תוספת יחסית.

מרווחי השקיה מומלצים (ימים)

שיחים ועצים	פרחים	דשא	סוג הקרקע
20 - 15	5 - 3	7 - 3	קלה
30 - 20	15 - 7	15 - 10	בינונית קלה

דוגמא:

בגינת בית באדמה קלה במישור החוף קיים דשא בן 100 מ"ר, פרחים בשטח של 25 מ"ר  וצמחי כיסוי ושיחים בשטח כולל של 50 מ"ר.

בהשקיית קיץ נשקה:

דשא- אחת לשבוע בכמות של 2,450 ליטר = 7 (ימים) X 100 (מ"ר ) X 3.5 (ליטר למ"ר ליום).

פרחים-  יושקו כל 4 ימים בהקצבה של: 500 ליטרים = 4 (ימים) X 25 (מ"ר) X 5.0 (ליטר למ"ר ליום).

שיחים- יושקו כל 20 ימים בכמות של: 1500 ליטרים = 20 (ימים) X 50 (מ"ר) X 1.5 (ליטר למ"ר ליום).

4. פזרו והצניעו כמויות גדולות של קומפוסט (עד 20 ליטר למ"ר בגינה חדשה ועוד 5 ליטר למ"ר מדי שנה). הקומפוסט משפר באופן משמעותי את אחיזת המים בקרקע.

5. חפו את הגינה בכמויות נדיבות של חומר חיפוי למניעת התייבשות הקרקע והתחממותה ולצמצם התפתחות עשבים שוטים בגינה.

6. אבזרו את הגינה במחשבי השקיה ובמדי מים, לייעול ההשקיה, לחיסכון במים ולבריאות הצמחייה. השתמשו בטפטפות תוך התאמתם לדרישות הצמחים; החליפו טפטפות סתומות, השקו בנפרד צמחים בודדים המראים סימני צימאון.

7. קבעו את מועדי השקית המדשאות והאזורים בהם מותקנים ממטרות ומתזים לשעות הבוקר המוקדמות או הלילה. השקיה בשעות הקרירות כשאין משבי רוח, תקטין את ההתאיידות ותמנע מחלות עלים.

8. הגדילו את מרווחי ההשקיה לצמחים ולדשא (ניתן להחזיק דשא במצב של "צימאון" ללא חשש לנזק ארוך טווח), הגדלה זאת תגרום להעמקת השורשים וליצירת צמחים חסונים, שאינם מפונקים, בעלי יכולת קליטת מים טובה יותר מעומק הקרקע.

9. כסחו את הדשא לעיתים תכופות. פעולה זו תביא לחסכון ניכר בצריכת המים.

10. גזמו נוף מיותר של עצים ושיחים והקטינו ע"י כך את איבוד המים.

מתוך דפון הסברה של המשרד להגנת הסביבה "ירוק בעיניים עם פחות מים".

בשיתוף משרד החקלאות המחלקה להנדסת הצומח

האיגוד הישראלי למשתלות שבארגון לגננות ולנוף בישראל

בברכת - "שמירה על הירוק בעיניים עם פחות מים"

חזי מולא

מנכ"ל - ארגון גננות ונוף בישראל