צמח התוכי - הצמח הכי יפה שתראו!

צמח התוכי - הצמח הכי יפה שתראו!

מלכת הלילה - הצמח שפורח רק לילה אחד בשנה

הקמליה-מלכת החורף

הקמליות - מלכות החורף



הקמליות הן אחד הפרחים המיוחדים והמהודרים בין צמחי הגן. פרחיהן שובי הלב מקשטים את הגן בעונת הסתיו והחורף כשרוב הצמחים האחרים בתרדמה.

הקמליות הגיעו למערב מסין ויפן לפני 250 שנה. הן שייכות למשפחה הבוטנית של התה. הסוג קמליה מחולק למינים רבים יש למעלה מ- 250 מינים ראשיים והם מזוהים בעיקר לפי הפרחים והעלים.

קמליה סינית - צמח התה המפורסם. בסוג זה קיים מגוון רב של שיחים קטנים, עצים וצורות שונות של עלים. התה הירוק המפורסם ביפן, עשוי מהזן קמליה סינית, ואילו התה בשאר העולם המערבי, עשוי מהכלאות שונות של הקמליה סינית-אסמיקה.

המין הנפוץ ביותר של הקמליה בגינון הוא הקמליה היפנית, זהו מין בעל צימוח ירוק וצפוף, יפה ומרשים גם בלי הפריחה. למין זה משתייכים יותר מ- 20,000 זנים והוא גדל באזורים נמוכים יחסית. בארץ ניתן לרכוש כמה עשרות זנים מתוכם.


פרחי הקמליה הללו מרהיבים ביופיים וצבעיהם בולטים בגן. הזנים השונים מופיעים בפרחים גדולים וקטנים, פתוחים וסגורים, מלאים וריקים ובצבעים מלבן לאדום וכל המגוון שבדרך.



גידול וטיפול בצמח הקמליה

מומלץ לשתול את הקמליה בתקופת החורף ולא בעונות החמות. אפשר לגדל את הקמליות בגן או בעציצים בחוץ, כשיח או מעוצבות על גזע. הקמליות זקוקות לצל והגנה מרוחות יבשות, אדמה מנוקזת, עשירה בחומר אורגני (הומוס או כבול באיכות טובה) וחומצית בקרקע. רצוי לחפות את הקרקע סביבה בשבבי עץ או חומר אורגני אחר, כדי לשמור על לחות, למנוע התחממות ולהעשיר את הקרקע. אין להשקות את הקמליה בעודף מים ובמיוחד לא בעציצים. יש לדשן אותה מספר פעמים בשנה, רצוי עם דשן עשיר בגופרית, כדי לשמר את חומציות הקרקע.

פרחי הקמליה מחזיקים מעמד בין יומיים - שלושה עד לעשרה ימים, בהתאם למינים. הניצנים מתחילים להתפתח על הצמח חצי שנה לפני הפריחה, לכן אין לגזום קמליות אלא מיד לאחר סיום הפריחה, כדי שלא נפגע בניצנים של העונה הבאה.

איריס גלזמן-משתלות וונדי
"עולם הגן": www.olamhagan.co.il

ורדים - להצליח בגידול

כיצד להצליח בגידול ורדים
------------------------------------------------------------------------------------------------------

ורדים הם צמח הנוי הפופולרי ביותר בעולם. כל שנה נוספים זני ורדים חדשים שמציעים צבע, אופי גידול ועמידות למזיקים ולמחלות טובים יותר מאשר אי פעם. גידול מוצלח של ורדים מותנה בשתילה נכונה וטיפולים מאוזנים של השקיה, דישון והדברת מזיקים ומחלות. למי שנוקט בדרכים מתאימות מובטחת פריחה של אחד מפרחי הנוי היפים ביותר.
אפרת אראל, מעצבת גנים במשתלות גבעת ברנר, אומרת שיש צורות גידול שונות לורדים, החל מורדים כצמחי כיסוי דרך שיחים בגבהים שונים ועד למטפסים. לחלק יש פרח אחד בקצה הענף ולחלק עשרות פרחים. חלק פורחים פעם בשנה וחלק עד שבע פעמים בשנה.


שתילה: כדאי להשקיע בתשתית בזמן השתילה: בור גדול, קומפוסט, מינרלים כמו: חנקן, זרחן ואשלגן ולעיתים כבול אם הקרקע כבדה או קלה מדי. יש לשתול ורדים באותו גובה בו היו במשתלה, בין אם גלויי שורש ובין אם הם במיכל.
השקיה: ורדים דורשים השקיה מסודרת. יש צורך להשקות ורדים במיכל כל יום עד לרוויה ויציאת עד 10% מהמים לחורי הניקוז. גם לאחר השתילה בקרקע של ורד במיכל יש צורך להשקות כל יום באזור המצע של המיכל עד להשתרשות טובה של הצמח לצדדים.
גיזום: גיזום ורדים מביא לעיצובם בצורה הרצויה, ובעיקר גורם להגברת הפריחה. בקיץ יש לגזום כל ענף פורח מיד לאחר נבילת הפרחים בקצה. מקום הגיזום במחצית הענף. בחורף מדללים ענפים חלשים. בשנים עם חורף מתון הפריחה ממשיכה גם בחורף ואז יש לדחות את הגיזום.
מחלות ומזיקים: ורדים רגישים מאוד למחלות, בעיקר במישור החוף ובאזורים לחים אחרים בארץ וכן הם רגישים. ניתן לטפל נגד כל המזיקים והמחלות על ידי ריסוסים על הנוף או השקיה בקוטלי מזיקים.
דישון בזמן הגידול: יש צורך לדשן ורדים באופן מסודר כדי להבטיח גידול ופריחה משמעותיים. ניתן להחליט על דישון כאשר מבחינים בגידול חלש. ניתן לחילופין לדשן לפי תוכנית קבועה מראש שבה מבצעים כארבעה דישונים בשנה. בחודש פברואר מומלץ לערבב בשכבת הקרקע העליונה בעומק של 5-10 ס"מ כמות של 5-10 ליטר קומפוסט.
באדמות "עניות" מומלץ לדשן ורדים בדשן "מלא" שכולל זרחן, חנן ואשלגן. אם מדשנים בדשן איטי תמס שמתפרק לאט (משך התפרקות כחצי שנה) ניתן לדשן רק פעמיים. כמות הדשן המומלצת היא 50-100 גרם לצמח, לפי גודלו, לכל דישון. רצוי לפזר את הדשן ליד הטפטפת כדי שימהל במים ולהצניע לעומק של חמישה ס"מ.
חיפוי: רצוי מאוד להוסיף חיפוי על פני הקרקע בין הורדים. חיפוי ימנע התפתחות עשבים רעים, יצנן את הקרקע בקיץ ויצמצם התאדות מים.
אור: ורדים זקוקים לתנאי גידול בשמש מלאה. צל קל אינו מפריע אם הוא אינו מגביל מעבר ל-30% מסך כמות האור היומית. בצל כבד כמות הפרחים יורדת, הנגיעות במחלות ומזיקים עולה ולבסוף הצמחים מתנוונים ומתים.

עציץ פורח של הורטנזיה הוא מתנה נפלאה ליום המשפחה

הורטנזיה (Hydrangea) - מבשר האביב

שוני עדנא – משתלת הסוכה - בית ירוק בכפר אז"ר

הורטנזיה (הידרהנגיאה) היא צמח עציץ רב שנתי, הנראה ככדור בעל פריחה שופעת, המופיע במגוון צבעים וביניהם: ורוד, אדום, סגול וכחול. יופיו של הצמח מתבטא בגוש הפריחה שלו. עציץ פורח של הורטנזיה מכיל בין ארבעה לשבעה פרחים צבעוניים וגדולים והוא צמח עמיד וחזק.

האגרונום שוני ענדא ממשתלת הסוכה - בית ירוק בכפר אז"ר, אומר שההורנטזיה יכולה להוסיף צבע ויופי לכל פינה מוארת בבית. ההורטנזיות נראות במיטבן החל מאמצע חודש פברואר ועד לסוף אפריל ולכן הן יכולות להיות מתנה נפלאה גם לחג הפסח.

מקורה של ההורנטזיה ביפן ומשם עברה לאירופה. צבע הפריחה מושפע מהחומציות של הקרקע. צמחים ורודים ואדומים גדלים בקרקע פחות חומצית מאלו בעלי הגוונים הכחולים והלבנים.

הוראות גידול וטיפול:

{      מומלץ למקם את ההורטנזיה בבית, במקום מואר ובגמר הפריחה להוציא את העציץ למרפסת או לגינה, למקום מוצל, כדי לזכות בפריחה גם בשנה הבאה.

{      חשוב להרבות בהשקיה של הצמח (כפעמיים בשבוע) ואסור לתת לו להתייבש. יש להקפיד על כך שהאדמה תישאר תמיד לחה. אם הצמח מתייבש, יש לטבול את העציץ בדלי מים, עד שהתערובת תספוג הרבה מים. בטיפול כזה, הצמח יחיה אבל הפריחה תתקצר.

{      הצמח בבית דורש תנאים של הרבה אור, בלי שמש ישירה ובתנאים אלה, הפרחים יחזיקו מעמד בין שלושה לחמישה שבועות. הוא זקוק לקרקע חומצית ולכן הדישון שלו מתבצע בדשנים המתאימים לצמחים אוהבי חומציות, כלומר - דשנים עשירים בגפרית.

{      הצמח מגודל כצמח גן בתנאים של צל עם הרבה אור וללא שמש ישירה.

{      בחורף הצמח יאבד את העלים שהוא ממוקם בגינה וזה הזמן לגזום אותו בגיזום נמוך. כצמח בית, הפריחה היא החל מאמצע פברואר ואילו כשהוא מגודל בגינה הפריחה מתחדשת בחודשים אפריל- מאי.