מערוגות הגינה ומסביב - בחצר-קצת עיצוב יצירתי וחופשי

מקור: באדיבות נורית

הקמליה-מלכת החורף

הקמליות - מלכות החורף



הקמליות הן אחד הפרחים המיוחדים והמהודרים בין צמחי הגן. פרחיהן שובי הלב מקשטים את הגן בעונת הסתיו והחורף כשרוב הצמחים האחרים בתרדמה.

הקמליות הגיעו למערב מסין ויפן לפני 250 שנה. הן שייכות למשפחה הבוטנית של התה. הסוג קמליה מחולק למינים רבים יש למעלה מ- 250 מינים ראשיים והם מזוהים בעיקר לפי הפרחים והעלים.

קמליה סינית - צמח התה המפורסם. בסוג זה קיים מגוון רב של שיחים קטנים, עצים וצורות שונות של עלים. התה הירוק המפורסם ביפן, עשוי מהזן קמליה סינית, ואילו התה בשאר העולם המערבי, עשוי מהכלאות שונות של הקמליה סינית-אסמיקה.

המין הנפוץ ביותר של הקמליה בגינון הוא הקמליה היפנית, זהו מין בעל צימוח ירוק וצפוף, יפה ומרשים גם בלי הפריחה. למין זה משתייכים יותר מ- 20,000 זנים והוא גדל באזורים נמוכים יחסית. בארץ ניתן לרכוש כמה עשרות זנים מתוכם.


פרחי הקמליה הללו מרהיבים ביופיים וצבעיהם בולטים בגן. הזנים השונים מופיעים בפרחים גדולים וקטנים, פתוחים וסגורים, מלאים וריקים ובצבעים מלבן לאדום וכל המגוון שבדרך.



גידול וטיפול בצמח הקמליה

מומלץ לשתול את הקמליה בתקופת החורף ולא בעונות החמות. אפשר לגדל את הקמליות בגן או בעציצים בחוץ, כשיח או מעוצבות על גזע. הקמליות זקוקות לצל והגנה מרוחות יבשות, אדמה מנוקזת, עשירה בחומר אורגני (הומוס או כבול באיכות טובה) וחומצית בקרקע. רצוי לחפות את הקרקע סביבה בשבבי עץ או חומר אורגני אחר, כדי לשמור על לחות, למנוע התחממות ולהעשיר את הקרקע. אין להשקות את הקמליה בעודף מים ובמיוחד לא בעציצים. יש לדשן אותה מספר פעמים בשנה, רצוי עם דשן עשיר בגופרית, כדי לשמר את חומציות הקרקע.

פרחי הקמליה מחזיקים מעמד בין יומיים - שלושה עד לעשרה ימים, בהתאם למינים. הניצנים מתחילים להתפתח על הצמח חצי שנה לפני הפריחה, לכן אין לגזום קמליות אלא מיד לאחר סיום הפריחה, כדי שלא נפגע בניצנים של העונה הבאה.

איריס גלזמן-משתלות וונדי
"עולם הגן": www.olamhagan.co.il

ורדים - להצליח בגידול

כיצד להצליח בגידול ורדים
------------------------------------------------------------------------------------------------------

ורדים הם צמח הנוי הפופולרי ביותר בעולם. כל שנה נוספים זני ורדים חדשים שמציעים צבע, אופי גידול ועמידות למזיקים ולמחלות טובים יותר מאשר אי פעם. גידול מוצלח של ורדים מותנה בשתילה נכונה וטיפולים מאוזנים של השקיה, דישון והדברת מזיקים ומחלות. למי שנוקט בדרכים מתאימות מובטחת פריחה של אחד מפרחי הנוי היפים ביותר.
אפרת אראל, מעצבת גנים במשתלות גבעת ברנר, אומרת שיש צורות גידול שונות לורדים, החל מורדים כצמחי כיסוי דרך שיחים בגבהים שונים ועד למטפסים. לחלק יש פרח אחד בקצה הענף ולחלק עשרות פרחים. חלק פורחים פעם בשנה וחלק עד שבע פעמים בשנה.


שתילה: כדאי להשקיע בתשתית בזמן השתילה: בור גדול, קומפוסט, מינרלים כמו: חנקן, זרחן ואשלגן ולעיתים כבול אם הקרקע כבדה או קלה מדי. יש לשתול ורדים באותו גובה בו היו במשתלה, בין אם גלויי שורש ובין אם הם במיכל.
השקיה: ורדים דורשים השקיה מסודרת. יש צורך להשקות ורדים במיכל כל יום עד לרוויה ויציאת עד 10% מהמים לחורי הניקוז. גם לאחר השתילה בקרקע של ורד במיכל יש צורך להשקות כל יום באזור המצע של המיכל עד להשתרשות טובה של הצמח לצדדים.
גיזום: גיזום ורדים מביא לעיצובם בצורה הרצויה, ובעיקר גורם להגברת הפריחה. בקיץ יש לגזום כל ענף פורח מיד לאחר נבילת הפרחים בקצה. מקום הגיזום במחצית הענף. בחורף מדללים ענפים חלשים. בשנים עם חורף מתון הפריחה ממשיכה גם בחורף ואז יש לדחות את הגיזום.
מחלות ומזיקים: ורדים רגישים מאוד למחלות, בעיקר במישור החוף ובאזורים לחים אחרים בארץ וכן הם רגישים. ניתן לטפל נגד כל המזיקים והמחלות על ידי ריסוסים על הנוף או השקיה בקוטלי מזיקים.
דישון בזמן הגידול: יש צורך לדשן ורדים באופן מסודר כדי להבטיח גידול ופריחה משמעותיים. ניתן להחליט על דישון כאשר מבחינים בגידול חלש. ניתן לחילופין לדשן לפי תוכנית קבועה מראש שבה מבצעים כארבעה דישונים בשנה. בחודש פברואר מומלץ לערבב בשכבת הקרקע העליונה בעומק של 5-10 ס"מ כמות של 5-10 ליטר קומפוסט.
באדמות "עניות" מומלץ לדשן ורדים בדשן "מלא" שכולל זרחן, חנן ואשלגן. אם מדשנים בדשן איטי תמס שמתפרק לאט (משך התפרקות כחצי שנה) ניתן לדשן רק פעמיים. כמות הדשן המומלצת היא 50-100 גרם לצמח, לפי גודלו, לכל דישון. רצוי לפזר את הדשן ליד הטפטפת כדי שימהל במים ולהצניע לעומק של חמישה ס"מ.
חיפוי: רצוי מאוד להוסיף חיפוי על פני הקרקע בין הורדים. חיפוי ימנע התפתחות עשבים רעים, יצנן את הקרקע בקיץ ויצמצם התאדות מים.
אור: ורדים זקוקים לתנאי גידול בשמש מלאה. צל קל אינו מפריע אם הוא אינו מגביל מעבר ל-30% מסך כמות האור היומית. בצל כבד כמות הפרחים יורדת, הנגיעות במחלות ומזיקים עולה ולבסוף הצמחים מתנוונים ומתים.

טיפול בדשא בחודשי הקיץ

כיצד לשמור על דשא רענן בחודשי הקיץ?

אודי לונדנר חברת דנאור-רון (משווקת מוצרי סקוטס)

הדשא הוא אחד הגורמים החשובים בגינה הביתית והציבורית והבנה של מרכיבי הטיפול בו היא תנאי לקבלת דשא נאה המסב הנאה ואיכות חיים לאורך זמן.  אי הבנה, גורמת לבזבוז מים, כסף ועבודה ומביאה לתסכול מתמשך.

בחודשי הקיץ הדשא זקוק בעיקר להשקיה, כיסוח ולהגנה מפני מזיקים ומחלות.

מצ"ב עצות לטיפול בדשא בתקופת הקיץ מתוך המדריך של "דנאור רון":

כיסוח:

מומלץ לכסח את הדשא גבוה ככל האפשר ובתדירות של אחת לשבוע. מומלץ לכסח את הדשא כשהוא יבש ובכל כיסוח יש להקפיד להוריד לכל היותר את השליש העליון של העלה.

השקיה:

מומלץ להשקות פעמיים בשבוע בכמות של 1.5 מ"ק (1500 ליטר) בכל השקייה לכל 100 מ"ר דשא. את משך ההשקייה קובעים לאחר בדיקה חד פעמית בשעון המים של העיריה כמה זמן אורכת השקיה בכמות המים המומלצת. אם הדשא מתייבש בין ההשקיות סימן שהשורשים שטחיים או מנוונים. במקרה כזה כדאי לעבור להשקיה יומית קצרה ובתוך שבועיים – שלושה בהדרגה להגיע להשקיה מלאה אחת ל-3-4 ימים. מומלץ להשקות את הדשא בשעות הבקר. אין להשקות בערב או בלילה. דשא רטוב לאורך הלילה מסיע להתפתחות מחלות ופטריות.

הדברת מזיקים הפועלים בתוך הקרקע:

דרני זבליות (תולעים לבנות בשרניות)  בוקעים בהמוניהם מהביצים שהוטלו בתוך קרקע המדשאה על ידי חיפושיות הזבל ואוכלים במרץ את שורשי הדשא. מומלץ לרסס פעמיים בקיץ את הדשא ואת סביבתו בקונפידור במינון של 10 סמ"ק קונפידור מדוללים ב-3 ליטר מים לכל 100 מ"ר דשא ולהשקות היטב מייד לאחר הריסוס במשך כחצי שעה.

הדברת מזיקי שטח:

זחלי עשים (פרודניה הוא אחד מהם) הפועלים מעל הקרקע, עלולים לחסל מדשאה ולאכול אותה בתוך ימים ספורים . העשים הם חרקים בעלי ארבעה גלגולים: ,פרפר, ביצים, זחל וגולם, הפעילים בחודשים יוני – ספטמבר. זחלי העשים תוקפים את הדשא ואוכלים את העלים והשלוחות. פיזור מקסגארד באמצעות מדשנת איזי הנד, אחת לחודשיים בקיץ יגן על הדשא מפגיעתם של הזחלים וחרקים אחרים וידשן את הדשא.

בתנאי הלחות של הקיץ, פטריות עלולות לתקוף את הדשא, בייחוד כשהוא במצב ירוד. מחלות כחילדון וקימחון ניתן להדביר באמצעות ריסוס בפוליקור.

הסכנה לדשא בחודשי הקיץ אינה מתבטאת רק במזיקים ופטריות. העשבים צרי העלים החד שנתיים נובטים באביב, משתלטים על שטחים בדשא ויוצרים מטרד אסתטי. בקיץ הם פורחים, בסתיו מייצרים זרעים ועם בוא החורף מתים והזרעים ממתינים לאביב.

בכל הקשור לטיפול בעשבים הדרך המומלצת להתמודד עם עשבי הקיץ צרי העלים היא למנוע את נביטתם באמצעות מונע הצצה - רונסטאר. הדרך להשמידם לאחר שכבר נבטו באביב היא להוציאם אחד אחד באמצעות סכין עישוב KS-K מתוצרת וולף גרטן. מי שסובל מבעיה זו צריך לזכור לטפל בה בסוף החורף הבא, למרות שבמועד זה הדשא יראה לו נקי מעשבים וידמה כאילו הבעיה נפתרה.

חברת דנאור רון, המשווקת בארץ את מוצרי סקוטס, וולף גרטן ובאייר גרדן – היצרניות המובילות בעולם של דשנים, חומרי הדברה וציוד לגינה הוציאה מדריך טיפול בדשא לבעלי הגינה המסביר כיצד לטפל בדשא בחודשי הקיץ. המדריך מופץ ללא תשלום במשתלות, חנויות הגינון ורשתות "עשה זאת בעצמך" בכל רחבי הארץ.

המדריך כולל עצות לטיפול בדשא בכל אחת מעונות השנה, פרוט של מזיקים ומחלות האופייניים לכל אחת מהעונות, כמות ההשקיה הנדרשת, המלצות לכיסוח הדשא, דילול, דישון ומניעת עשבי קיץ. כל אלו מתומצתים גם בתכנית על פי חלוקה שנתית של עונות השנה בצורה פשוטה וברורה.

הנחיות לשנת שמיטה-ליומן הגנן

הנחיות לתחזוקת גן הנוי בשנת שמיטה תשס"ח

אגר' ישראל גלון (שה"מ, מ. החקלאות)

כתוב בתורה (פרשת בהר, ספר ויקרא פרק כ"ה) "...דבר אל בני ישראל ואמרת אליהם, כי תבואו אל הארץ אשר אני נותן לכם ושבתה הארץ שבת לה'. שש שנים תזרע שדך ושש שנים תזמור כרמך ואספת את תבואתה. ובשנה השביעת שבת שבתון יהיה לארץ שבת לה'. שדך לא תזרע, וכרמך לא תזמור, את ספיח קצירך לא תקצור ואת ענבי נזירך לא תבצור שנת שבתון יהיה לארץ...."

זה אחד המקורות העיקריים בתורה בו העם היהודי מצווה על מצוות שמיטה הנוהגת בחקלאות בארץ ישראל אחת לשבע שנים. מצוות השמיטה חלה גם על ענף הגינון הפרטי והציבורי ועל כל העוסקים בו.

דברי מיועדים לאלה המעוניינים לשמור שמיטה בגן הנוי או העובדים עם לקוחות פרטיים או גופים ציבוריים המבקשים מהם לשמור שמיטה בגן, ברצוני להסביר בקצרה עיקרי הדברים, מה מותר ואסור לעשות בשמיטה.

בכל שאלה מומלץ לפנות לייעוץ הילכתי של הרב המקומי  בכל רשות ויישוב.

עיקרי המצוה בגן:

בשנת השמיטה אסור לשתול ולזרוע בגן הנוי, אסור לגזום גיזומים מקצועיים בעצי נוי, עצי פרי וורדים ואסור לעבד את הקרקע. לגבי כל שאר המלאכות נהוג הכלל "אוקמיי(קיום) ואברויי (שיפור/הבראה)" כל מלאכה שנועדה לקיים את הצמח והגן מותרת, כל מלאכה שנועדה לשפר את מצב הצמח והגן אסורה.  בנוסף, כל מלאכה אשר אם לא נעשה אותה יגרם נזק קשה לצמח או נזק קשה לתיקון מותר לעשותה. - זו התורה על רגל אחת.

לכן, אנו נוהגים לקראת שנת השמיטה לסיים את כל השתילות בגן, לדשן היטב כדי להימנע מדישון בשמיטה, לבצע את כל הגיזומים המקצועיים לפני ראש השנה. טיפולים מיוחדים בדשא כמו דילול, איוורור, חיפוי ושיזרוע לעשות לפני ראש השנה.

בשמיטה אנו עוסקים בטיפול בגן כדי לשמור על מראהו ונויו.

משקים בכמות הנדרשת, מכסחים את הדשא וחותכים את שוליו, מותר לטפל במחלות ומזיקים אשר אם לא נטפל הצמח יפגע או לא יראה טוב, מותר לגזום גדר חיה פורמלית בוגרת. כמובן שמותר לעסוק בנקיון. לגבי ביצוע גנים חדשים. מותר לתכנן, לבצע פיתוח (קירות, ריצופים, תאורה, מתקנים ודומם) מותר לבצע מערכת השקייה. אך, אסור לעשות הכנת קרקע, אין מביאים קרקע ובודאי שלא משפרים בקומפוסט ודשן יסוד ולא מכינים לנטיעה. את עבודות הכנת הקרקע והנטיעה דוחים לאחר השמיטה.

טבלת סיכום מותר ואסור בשמיטה - אחזקת הגן

אסור -אברויי	מותר -אוקמי	העבודה
אסור בעודף	מותר בכמות נדרשת	השקיה
אסור	רק למניעת תמותה בקרקע חולית	דישון
אסור	רק למניעת תמותה	זיבול
אסור		גיזום להמשך פריחה
	מותר בלי להתכוון	קיטום להורדת פרח
אסור		גיזום לעיצוב עץ
	מותר בשינוי	גיזום למניעת שבר
	מותר בלי לעבד	ניכוש עשבים
	מותר לנקיון	כיסוח עשב
	מותר	ריסוס עשב
	מותר אם נזק משמעותי	הדברת פגעים
	מותר	טיפול בדומם
	מותר	טיפול במתקנים
אסור		החלפת צמחים
	מותר	ניקיון הגן
אסור		השלמות מילואים
	מותר	טיפול במערכת השקיה
	מותר גדר בוגרת	גיזום גדר חיה
אסור		עיבוד קרקע
	מותר ללא עיבוד	יצירת גומות

טבלת סיכום מותר ואסור במדשאה בשנת שמיטה

אסור -אברויי	מותר -אוקמי	העבודה
להשקות בעודף	+ ע"פ צריכת המים	השקיה
אסור		דישון
	מותר כרגיל	כיסוח
	מותר (בלי עיבוד)	שולי הדשא
אסור		דילול
אסור		איוורור
אסור		חיפוי
אסור		שזרוע
	מותר	צביעת דשא
	מותר	ניקיון
	מותר	טיפול במערכת השקיה

מנסיוני כבר ארבע שמיטות זה אפשרי, גנים שהוכנו כראוי, ומטופלים ע"פ עקרונות אלו, יראו טוב בשמיטה. כמובן צריך לקבל החלטה עקרונית שרוצים לשמור שמיטה מהסיבות שנאמר לעיל - אמונה ורצון לקיים את המצווה, או רצון להענות לדרישת הלקוח.

ברצוני להדגיש שכל ההנחיות לטיפול בגן בשמיטה הינן רק לגן בקרקע ובשטח הפתוח, וכאשר הצמחים בתוך מבנה,על רצפה ומתחת לגג ניתן לבצע את כל עבודות הגן כבשנה רגילה. כלומר בגינון במיכלים בתוך מבנים, משרדים וכדומה נוכל להמשיך לעבוד כרגיל.

ולסיכום, משהו לנשמה: שנת השמיטה פותחת לכולנו חלון הזדמנויות להשקיע בדברים נוספים. בהשתלמות מקצועית, בשיקום הדומם ומתקני הגן, לשידרוג הגן לגן חסכני במים, ובתכנון והתארגנות לשנה שלאחר השמיטה. שש שנים אנו רצים, שנת השמיטה מאפשרת עצירת המירוץ, לימוד, מחשבה, שיקול דעת והתמלאות בכוחות רעננים לשנה חדשה. מדוע שנת שבתון מגיע רק למורים ולחוקרים? גם אנו הגננים רוצים שנת שבתון לפחות חלקית.